תביעה נגד משרד הבטחון להכרה בנכות

במאמר זה תוצג סקירה כללית על אופן מימוש הזכות להכרה בנפגע כנכה וההליכים לאחר הגשת הבקשה.
תביעה להכרה בנכות הינה דרך למימוש זכות בעל חשיבות עליונה לנפגע, הואיל ולצד ההכרה גלומות זכויות והטבות שמטרתן לסייע לנכה להתמודד עם הקשיים הפיזיים והכלכליים שנגרמו בעקבות אותה מחלה / חבלה.
עצם ההכרה בנפגע כנכה ודרגת הנכות שתקבע ישליכו ישירות על הזכות לקבלת מענק חד פעמי או התגמול החודשי לו יהיה זכאי הנפגע כל ימי חייו, כמו גם להטבות רבות המוענקות לנכים לפי נהלי משרד הבטחון– אגף שיקום נכים.
לאור החשיבות הרבה בהכרת קצין התגמולים באדם כנכה ובקביעת שיעור הנכות לאחר מכן, מומלץ בכל מקרה לפנות לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי ע"י עו"ד בקיא בתחום על מנת שתוכלו למצות את הזכויות המגיעות לכם.


על חיילים בשירות קבע, בשירות מילואים, בן משפחה של נכה (אישה, ילד, הורה) ואנשי מערכת הבטחון (שוטרים , עובדי שב"ס ואנשי שב"כ), אשר נגרמה להם נכות ומבקשים לתבוע תגמול לפי הוראות חוק הנכים, להגיש בקשה לקצין התגמולים להכיר בנכות.
סעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים") מגדיר "נכות" כאיבוד הכושר לפעול בצורה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שארעה בתקופת שירותו ועקב שירותו:
(1) מחלה;
(2) החמרת מחלה;
(3) חבלה;
תפקידו של קצין התגמולים הוא לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין המחלה, החמרת המחלה או החבלה, לפי העניין, לבין השירות של התובע.
את הבקשה לקצין התגמולים יש להגיש על גבי טופס מתאים אותו ניתן למצוא באתר האינטרנט של אגף שיקום נכים. מערכת הטפסים מתחלקת לשניים – טופס "בקשה להכרת זכות (מחלה)" וטופס "בקשה להכרת זכות (חבלה)".
הנטל בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי רובץ על התובע ועליו להביא לשם כך ראיות אשר יוכיחו כי המחלה, החמרתה או החבלה פקדו אותו בזמן ועקב השירות. לשם כך, על התובע לתאר בבקשה את המחלה או החבלה ולצרף לבקשתו, בין היתר, מסמכים רפואיים ותצהיר על הנסיבות, האירועים ותנאי השירות שגרמו להופעת המחלה, החמרתה או החבלה.
חשוב לציין, כי את בקשת התגמול יש להגיש לקצין התגמולים עד שלוש שנים מיום השחרור מהשירות בו אירע המקרה שגרם לנכות, שאם לא כן התביעה לתגמולים תידחה מחמת התיישנות (למעט מספר מחלות שנקבעו בתקנות לגביהן תקופת ההתיישנות ארוכה יותר או נסיבות מסויימות בהן קצין התגמולים רשאי להאריך את מועד הגשת הבקשה).
לאחר הגשת הבקשה, על קצין התגמולים להחליט בה בהקדם ככל האפשר ובכל מקרה לא יאוחר מ- 9 חודשים מסר מסמכים וראיות אותם דרש קצין התגמולים ולאחר שהתובע התייצב לבדיקות רפואיות.
לצורך החלטה בבקשת ההכרה בנכות, קצין התגמולים רשאי להפנות את התובע לבדיקות רפואיות לצורך קבלת חוות דעת רפואית אודות הקשר הסיבתי בין השירות למחלה או החבלה.
היה וקצין התגמולים החליט, כי התובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה, יופנה התובע לועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות. דרגת הנכות נקבעת לפי מבחנים וכללים שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל – 1969, ומי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת ועדה רפואית רשאי להגיש על החלטת הועדה רפואית ערר לפני ועדה רפואית עליונה.
היה וקצין התגמולים החליט, כי התובע אינו זכאי לתגמול או הכרה בנכות, היינו שהמחלה, החמרתה או החבלה לא נגרמו תוך כדי ועקב השירות, עליו להודיע על כך לתובע מיידית בדואר רשום תוך ציון נימוקי ההחלטה.
על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לבית משפט השלום בשבתו כועדת ערעורים, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטת קצין התגמולים (ועדת הערעור רשאית להאריך את המועד בשלושים ימים נוספים).

ירון נוח, עו"ד
נוח, כהן ושות', עורכי דין