הדין מאפשר לרשויות המקומיות בישראל לפעול לגביית חובות באמצעות הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט או באמצעות נקיטת הליכי גבייה מנהליים מכוח פקודת המסים (גביה) (להלן:"פקודת המסים“).

במסגרת מאמר זה נתייחס לאפשרות הראשונה בה הרשויות פונות לערוץ של הגשת תביעה אזרחית – כספית לבית המשפט. במרבית המקרים, מי שנתבע לשלם חוב לרשות המקומית, סבור כי אין טעם להתגונן מפני התביעה ועליו להשלים עם רוע הגזירה.

מניסיוננו הרב בטיפול בהליכים משפטיים מול רשויות מקומיות, עולה פעם אחר פעם העובדה שהרשויות המקומיות "מנסות את מזלן" ובשיטת מצליח מגישות לבית המשפט תביעות כספיות ללא אבחנה בין חובות שהתיישנו ונוצרו למעלה מ- 7 שנים מיום הגשת התביעה לבין חובות שנוצרו עד 7 שנים מיום הגשת התביעה.

בשורה של הליכים משפטיים שטופלו על ידי משרדנו בהצלחה רשויות מקומיות תבעו מחזיקים בנכסים, כמו תושבים או בעלי עסקים, לשלם חובות ארנונה ותשלומי חובה נוספים (כמו שמירה, ביוב, מים, היטלים וכדומה) שהצטברו לאורך שנים, כולל חובות שנוצרו למעלה מ- 7 שנים מהיום בו הוגשה לבית המשפט התביעה.

בכל המקרים שטופלו על ידי משרדנו, התביעה נדחתה לגבי כל סכומי התביעה שנולדו לפני יותר מ- 7 שנים (יובהר כי חובות לרשויות המקומיות צוברות הפרשי ריבית בשיעורים גבוהים, כולל הפרשי הצמדה, ולכן ככל שהחוב ישן יותר הריבית מהווה חלק נכבד ומהותי מסכום התביעה).

הרשויות המקומיות העלו פעם אחר פעם את הטענה מנגד שהחובות לא התיישנו למרות שחלפו למעלה מ- 7 שנים מהיום בו נוצרו, מהטעם שהן נקטו הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המסים ואותם הליכי גבייה מינהליים, כך לשיטת הרשויות, מחדשים את מרוץ ההתיישנות.

עמדה זו נדונה בפסיקת בתי המשפט ובכל המקרים שטופלו על ידי משרדנו התקבלה עמדתנו שהליכי הגבייה המנהליים לפי פקודת המסים לא מפסיקים ולא מחדשים את מרוץ ההתיישנות לצורך הגשת תביעה אזרחית בבית המשפט (ואפילו אם עמדת הרשות המקומית הייתה מתקבלת נקבע שעליה להוכיח כי הליכי הגבייה המנהליים, כדי שיחדשו את מרוץ ההתיישנות, ננקטו בשקידה ראויה, במרווחי זמן סבירים ולא מן השפה אל החוץ).

אימוץ עמדתנו הוביל לכך שנמנעה מרשויות מקומיות האפשרות לגבות חובות שהתיישנו ובמקרים רבים מדובר בהשלכות משמעותיות וחיסכון של מאות אלפי שקלים.

עורכי הדין ממשרד נוח, כהן ושות, עורכי דין, מתמחים בייצוג נתבעים ע"י רשויות בכלל ורשויות מקומיות בפרט.