הפקעת מקרקעין היא תהליך משפטי מרתק הנשמע לכאורה פשוט, אך הוא עשוי להיות מסובך ומעורר סיבוכים רבים בפועל. בשנים האחרונות, הוא נכנס לתשתית הדיון הציבורי והמשפטי במדינות רבות, והתפשט כנושא חם גם במדינת ישראל. כללי ההפקעה נקבעים על פי החוק המתאים בכל מדינה, יש מגוון חוקים אשר אפשר להפקיע באמצעותם והם עשויים להשתנות ממקום למקום.
ביטול הפקעה מאידך עשוי לגרום לשלל שאלות מורכבות, כמו האם סיבת ההפקעה עדיין רלוונטית או האם מטרת ההפקעה עדיין קיימת והאם בכלל יש כוונה לממש את ההפקעה ולהוציאה לפועל כאשר יש שינוי כלשהו בנסיבות כדאי לבחון האם יש עילה לביטול ההפקעה והשבת הקרקע לבעלים המקורי.
לעיתים, בעיקר בהפקעות אשר מבוצעת במסגרת חוק התכנון והבניה כגון שינוי יעוד באמצעות תב"ע (כשלב ראשון בהליך ההפקעה) ליעוד של גן ציבורי, דרך או כל מטרה אחרת עלולים לחלוף שנים עד למימוש ההפקעה ובמקרים רבים יתכן שההפקעה כבר לא רלוונטית או אז יש סבירות לביטולה באמצעות הגשת תביעה לביטול הפקעה או תכנית לשינוי יעוד.
התהליך הכללי להפקעת מקרקעין
במאמרים קודמים הסברנו על הליך ההפקעה. בקצרה, הפקעה היא נטילת מקרקעין מבעליו החוקיים ללא הסכמתו לצרכים ציבוריים שונים כגון דרכים, גנים, מסילות ברזל, תשתיות חשמל, מבני ציבור וכיוצ"ב.
ישנם מגון חוקים הוליכים המאפשרים את ביצוע ההפקעה. כל הליך מאשר הגשת התנגדות בדרך אחרת ומציע גם פיצוי כספי שונה. עורך דין שעוסק במקרקעין ידע איך לתקוף את ההפקעה בצורה הטובה ביותר אם על מנת לבטלה או על מנת לקבל פיצוי גבוה ככל הניתן.
ביטול הפקעה – מתי ולמה?
ביטול הפקעה הוא תהליך משפטי פרוצדורלי שבו מתבטלת ההפקעה באמצעות פסק דין על בית המשפט או הסכם פשרה עם הגוף שביצע את ההפקעה.
במסגרת ההליך המשפטי לביטול ההפקעה, בית המשפט יבחן האם מטרת ההפקעה עדיין רלוונטית, משך הזמן שחלף מאז שהודיעו על ההפקעה או יעדו את הקרקע להפקעה ואם הצורך הציבורי עדיין קיים.
היכולת לבטל הפקעה נתונה לבית המשפט. זכות העמידה להגיש את התביעה לביטול ההפקעה נתונה לבעלים של המקרקעין שנפגע מההפקעה, שלוחו (מיופה כח) או יורש שעלול להיפגע מההפקעה ככל שבעל המקרקעין אינו מסוגל להגיש את התביעה.
פנה אלינו על מנת שנבחן את האפשרות להגיש תביעה לביטול ההפקעה.
