כפי שפירטנו במאמרנו הקודם העוסק בהפקעות, הפקעת מקרקעין היא נטילת קרקע לא רצונית ממי שזכאי להחזיק בקרקע ועל כן מהווה פגיעה בזכות הקניין של הפרט.
במאמר זה נעסוק ברשויות שמשתהות במימוש מטרות ההפקעה – כלומר, לאחר ההפקעה, נמנעות מיישום מטרות ההפקעה ומותירות את השטח שהופקע כאבן שאין לה הופכין במשך שנים רבות ובמקביל מונעות מהבעלים המקוריים לעשות שימוש בחלק שנלקח מהן על ידי ההפקעה.
הפקעה מהי
הפקעת קרקע נעשית בדרך כלל לצרכי ציבור שונים, כגון: דרכים, גנים ציבוריים, תשתיות לאומיות, מסילות ברזל, סלילת והרחבת כביש, גנים ציבוריים, מבני ציבור וכיוצ"ב.
כאשר קרקע מסוימת מצויה בבעלות פרטית והיא דרושה לצורך קידום מטרה ציבורית כלשהי, הגורם המפקיע יפעל לשינוי הייעוד של הקרקע באמצעות תכנית שנקראת "תכנית בניין עיר" ובקיצור תב"ע.
לאחר שמסתיים התכנון של התב"ע (ולעיתים אף קודם לכן), הגורם המפקיע מקדם את תהליך ההפקעה של הקרקע בהתאם לשלבים שנקבעו בחוק.
במאמר זה נעסוק בהפקעות שמבצעות רשויות מקומיות (עיריות ומועצות) לפי חוק התכנון והבניה, אך באופן עקרוני הדברים יפים גם להפקעות בשטחים בין עירוניים, שהן בדרך כלל למטרות תשתית ודרכים.
ביטול ההפקעה – אימתי?
לעיתים רבות אנו שומעים על בעלי קרקעות שהפקיעו להם חלקים מהשטח שבבעלותם ולמרות זאת, הרשות המפקיעה לא עושה שום שימוש בקרקע המופקעת במשך שנים רבות (לעיתים אף עשרות רבות של שנים).
מרבית בעלי הקרקעות משלימים עם רוע הגזירה ונמנעים מביצוע פעולות לצורך השבת הקרקע לידיהם, משום שהם סבורים שמדובר ב-"קרב אבוד", אך לא תמיד כך הדבר.
הכלל הבסיסי בפעולת הרשות שלטונית ובהפקעות בפרט, הוא שעליה לפעול למימוש המטרה הציבורית שלשמה נדרשת ההפקעה תוך פרק זמן סביר.
שיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה עשוי, בנסיבות מסוימות, להקים עילה לביטול ההפקעה ולהשבת המקרקעין לבעליהם הקודמים באמצעות בית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא הערכאה המוסמכת לדון בנושא זה.
שיהוי הרשות במימוש מטרות ההפקעה עשוי להעיד על זניחת מטרת ההפקעה ובמקביל מהווה הפרה של הכלל הבסיסי שצוין לעיל, שהוא חובת הרשות המפקיעה לפעול בשקידה ראויה למימוש מטרת ההפקעה.
מתי ייקבע כי הרשות השתהתה באופן שחורג ממתחם הסבירות באורח שעשוי להוביל לביטול ההפקעה?
התשובה לשאלה זו משתנה ממקרה למקרה ותלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה.
יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו מספר קריטריונים שלאחר בחינתם ניתן לקבוע האם יש לבטל את ההפקעה או לא.
כך למשל בית המשפט נותנים משקל לזמן שחלף מיום ביצוע ההפקעה, לגורמים שגרמו לעיכוב במימוש יעדי ההפקעה, למידת מורכבותו של הליך התכנון, לנזק שנגרם לבעל הקרקע כתוצאה מהשיהוי, לנזק שעלול להיגרם לאינטרס הציבורי כתוצאה מביטול ההפקעה, לקצב ההתקדמות של מימוש מטרת ההפקעה בחלקות אחרות.
חשוב לציין כי למרות כל האמור לעיל, ייתכנו מצבים שבהם גם אם נקבע שהתנהלות הרשות לוקה בשיהוי בלתי סביר, עשוי ביהמ"ש להימנע מלהורות על ביטול ההפקעה, אם הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי מביטול ההפקעה יעלה על הנזק שייגרם לבעל הקרקע אם ההפקעה לא תבוטל.
עוד נציין כי ככלל, ביטול הפקעה הוא סעד חריג שננקט בנסיבות מאוד ייחודיות וספציפיות ולכן פניה לעורך דין שמתמחה בהפקעות מקרקעין היא חיונית ונדרשת כדי למקסם את סיכויי ההצלחה.
למשרדנו ניסיון רב בדיני הפקעות ובהפקעות מקרקעין ואם הפקיעו לכם חלק קרקע אך לא מימשו את מטרות ההפקעה במשך שנים רבות, אתם מוזמנים לתאם פגישת ייעוץ במשרדנו בנושא זה ובנושאים אחרים בתחום ההפקעות.
