קבלת דירה במתנה והזכויות בה לענין איזון משאבים בין בני זוג

קיבלת דירה במתנה מהוריך? ברכותינו.

בהנחה כי הנך כבר בגיר/ה (מעל גיל 18) והוריך, מתוך דאגה לרווחתך הכלכלית החליטו לתת לך בסיס כלכלי לעתיד ולהעניק לך דירה במתנה או בהעברה ללא תמורה.

חשוב לדעת (!)

ככל שקיים בן זוג ואתם חיים יחדיו באושר ומנהלים משק בית משותף, עלול להתקיים מצב בו כאשר תיפרדו, בן/בת הזוג יוכלו לטעון כי יש להם זכויות בדירת המתנה, בהתאם לנסיבות המקרה. אותה דירה שקבלת מהוריך ויותר מזאת, גם בית המשפט יכול לקבל את טענתם במלואה או בחלקה, תלוי בהוכחות שהוצגו בפניו, כשכל מקרה לגופו.

הכלל המשפטי הקובע הוא "איזון משאבים", כלומר, הזכויות בדירה מתחלקות בין בני הזוג. חרף זאת נקבע, כי דירה שהתקבלה במתנה, או בירושה, ככלל אינה מהווה נכס הנכלל במסת הנכסים ברי החלוקה בין בני הזוג, אלא אם תוכח כוונה לשתף.

נסביר בקצרה.

באשר לבני זוג שנישאו לאחר 01.01.1974, וידועים בציבור (בני זוג לא נשואים החיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף) חלה הלכת השיתוף, כלומר, במועד בו ייפרדו בני הזוג, כל הרכוש יתחלק בין שני הצדדים.

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973 קובע, בסעיף 5(א)(1), כי ישנם נכסים מסוימים, שלגביהם לא יבוצע איזון משאבים ואלו נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה לפני הנישואין או במהלך תקופת הנישואין. החוק קובע, כי דירת המתנה, או הירושה, תישאר רק ברשותו של הצד שקיבל אותה, כך שבמועד הפירוד לא יהיו לצד השני כל זכויות בה.

על פניו נראה כי, כוונת ההורים להעניק דירה וביטחון כלכלי לבנם/ בתם, ולא לבני זוגם, באה לכדי מימוש.

יחד עם זאת, בתי המשפט הכריעו פעמים רבות לטובת בני זוג, אשר טענו כי יש להם זכויות באותם נכסים, שהתקבלו במתנה (או בירושה), בהוכיחם "כוונת שיתוף".

כוונת שיתוף הנה אירוע או התנהלות או התנהגות, המצביעה על כך שמקבל הדירה התכוון לשתף בה את בן הזוג. כלומר אם בן הזוג יוכיח בבית המשפט כי הייתה כוונת שיתוף, בית המשפט עשוי להורות על חלוקת הנכס, דירת המתנה, בין הצדדים.

הדוגמה הברורה ביותר – אם בני הזוג התגוררו בדירת המתנה ו/או ביצעו השקעה והשבחה של דירת המתנה בכספים משותפים, כגון שיפוץ בדירה או בניה נוספת, נראה כי בעת פירוד, בית המשפט עלול לקבל את הטענה, כי מקבל הנכס במתנה הראה כוונת שיתוף בדירה ובן הזוג יזכה בזכויות בדירת המתנה.

דוגמא נוספת – שיתוף במידע ו/או הבטחה לשיתוף בנכס ו/או הנאה משותפת מפירות הדירה (דמי שכירות שמתקבלים עבורה), ובמיוחד אם הכספים מועברים לחשבון בנק משותף, כששני בני הזוג עושים שימוש בכספי השכירות, עלולים להצביע כי הייתה כוונת שיתוף, כאמור, גם אם בני הזוג לא היו נשואים כדת וכדין.

מכל האמור, יש ליצור הפרדה ברורה ברכוש שהתקבל במתנה / בירושה, כדי למנוע את חלוקת הזכויות לגבי בני זוג נשואים או ידועים בציבור באמצעות חתימה על הסכם ממון בין הצדדים, לפיו הדירה, נשוא המתנה, ופירותיה מוחרגים באופן מוחלט מאיזון משאבים, היה וחלילה בני הזוג ייפרדו.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי, מומלץ להיוועץ עם עורכי דין על מנת לקבל את מלוא המידע הרלוונטי לפני קבלת כל החלטה בנושא.

יונית לייבה, עו"ד

מעוניינים לקבל ייעוץ ראשוני?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

Call Now Button